דָבִיק : adj. et n. m. בעל עקביות כמו משחה (בינוני בין מוצק לנוזל).
יש סגנון פסטי: כבד ונבוך.
להיות בעל פה דביק, לשון: לבטא, לבטא בקושי (כאילו הפה דביק).
בעל פה דביק לאחר שתייה מרובה.
Cézigue pasty: אדם שאנחנו לא יודעים את שמו, ששמו בורח לנו או שאנחנו לא טורחים
שם נכון (טרטמפיון, דבר ינשוף).
הבצק: בא צוות מטבח, השף קונדיטור או ה מַמְתַקָן.