טחנה : ננומטר Un טחנת הוא מכשיר המשמש לטחינה, לטחינת דגן הדגנים; מפעל שמשתמש במכשירים אלה.
(מילה מלטינית מוליניום, של מולה "אֶבֶן מַשְׁחֶזֶת")
מנוע, מנוע.
יש מפעל/ים פועלים: יש מקור/ים של הכנסה שמביאה הכנסה.
רכב, מנוע מטוס. מסתובב, מזמזם את הטחנה שלו.
מדבר: אדם שמדבר ללא הפסקה (דברן).
ביטויים: אי אפשר להיות באותו זמן בתנור ובטחנה: אי אפשר להיות בכל מקום בו זמנית.
להילחם נגד טחנות רוח: נגד אויבים דמיוניים (ברמז לפרק של דון קישוט מאת סרוונטס.
הביאו גרגירים לטחנה של מישהו: ספקו לו משאבים; מבלי משים לתת לו טיעונים בוויכוח.
אנחנו נכנסים לבית הזה כמו בטחנה, כמו שאנחנו רוצים.
כל מקור לתזרים מזומנים
מטחנת קפה: עסק עסיסי.
מיל: חנות מקלט.
מטחנת קפה: איבר חבית, שנראה כטוחן מנגינות.
טחנת רוח: הגב.
בז'רגון הזנות, הטחנה היא מעל הכל הילדה שעובדת (הופכת) הכי טוב.
מטחנת קפה: מקלע (סלנג שעיר, חייל מלחמת העולם הראשונה) ובאנלוגיה לרעש של מטחנת הקפה המסתובבת.
Moulin à vents: בשפת המילייה, שוטר במדים האחראי על התנועה.
מטחנת קפה: מקלע.
לכו לטחנת הקפה: סבלו מאכזריות משטרתית.
– הביטוי "לזרוק את הכובע על טחנות הרוח": להכיר בעצמך כבלתי מסוגל לפתור קושי – לתת את הלשון לחתול – לעצור בסיפור, כי אתה לא יודע את השאר – לפעול בחופשיות מבלי לדאוג לדעת הקהל, מתריס על הגינות.
זהו ביטוי שמקורו במאה ה-1792 והיו לו כמה משמעויות. אבל כולם מצביעים על צורה מסוימת של ויתור, לפעמים מאולצת. הרעיון המתעורר בדרך כלל, גם אם הרבים נשאר בגדר חידה, הוא שטחנות הרוח נבנו בדרך כלל על גבהים, ושלפיכך לזרוק את הכובע על הטחנות היה לשלוח אותה ממש גבוה מאוד, ולכן מאוד רחוק, ובכך לסמן את היקף הוויתור.אם נתעלם מטחנות הרוח, עדיין עלינו לנסות להסביר את תמונת הסילון המרוחק של מכסה המנוע כדי להצביע על העובדה של עצירה לספר משהו שאיננו יודעים את סופו. לפי הסופר והדקדוק הצרפתי פייר-מארי קוויטארד (1882-XNUMX), זה בא מהסוף של האגדות שסופרו לילדים, שהסתיימו לעתים קרובות בהודעה "זרקתי את הכובע שלי על הטחנות, אני לא יודע. מה הפך כל זה", דרך לומר שההמשך בסופו של דבר של ההרפתקאות שסופרו כך הוא סיפור אחר. על זה שמשתחרר מאילוצים, וליתר דיוק לנערות צעירות שמשתוללות ומכירות את הזאב, שולחות התנהגותם הטובה לרעות רחוק מאוד מעל הטחנות.
– הביטוי "לא להיות מסוגל להיות (בו זמנית) בתנור ובטחנה": לא להיות בכל מקום בו זמנית - לא להיות מסוגל לעשות כמה דברים בו זמנית.
ביטוי זה מעיד בתחילת המאה ה-XNUMX.
זה בא מהחוק הפיאודלי, כאשר איכרים או וסאלים שרצו לטחון את תבואתם ולאפות את לחמם נדרשו להשתמש בטחנה ובתנור המשותף שסופק על ידי הסוזריין, תמורת תשלום (בדיוק כפי שהיה עליהם להשתמש בדפוס שלו כדי להשיג את היין שלהם ).
כששתי המשימות מבוצעות בחובה בזו אחר זו, לא ניתן היה להיות גם בטחנה וגם בתנור (נאמר בטחנה et בתנור, כל אחד מגיע בתורו).
– הביטוי "פטפטן": אדם מאוד דברן.
יש את הטחנה שנקראת על שם מה שנטחן שם, כמו טחנת החיטה וכו'. וזה שנקרא על שם מה שהוא מייצר, כמו בית הבד, למשל.
והדבר שלנו הוא ללא עוררין חלק מהקטגוריה השנייה, האדם הפטפטן מייצר, בפטפוט הבלתי פוסק שלו, כמות בלתי נדלית של מילים.
ביטוי זה, במשמעותו הנוכחית, מגיע אלינו מהמחצית השנייה של המאה ה-XNUMX. הטחנה מסמלת את המכונות שמסתובבות ללא הרף, מונעות על ידי רוח או מים.
אבל מאה שנה לפני כן, זה כבר היה קיים. ואכן, היא תחילה ייעדה את הלשון, האיבר הזה הנסער כל הזמן בפי מי שלא יודע לשתוק.
זה על ידי מטונימיה שמי ש"הטחנה המדברת" שלו עובדת ללא הפסקה הפך בעצמו ל"טחנה מדברת".