שקע : nf Une שֶׁקַע הוא אחד מאיברי הפה, בצבע לבנבן, קשה וגירני, מושתל בקצה החופשי של שתי עצמות הלסת.
אחיות לבנות: שיניים (סלנג לגנבים).
לקבל את השן: להיות רעב (ראה » לקבל את crocs").
יש לי אחת מהשיניים האלה: אני מאוד רעב.
לך / תכניס משהו לפה: לך תאכל / תאכל.
להיות בעל שיניים ארוכות: להיות חמדן, להיות בעל שאיפות גדולות.
שיניים שמגרדות את הרצפה: להיות שאפתניים ביותר.
שיניים חלולות: להיות רעב.
כאב שיניים: רעב עז; תיאבון גדול, רעב של כלבים.
להיות שיניים בפורטמנטו: אין מה לאכול.
להיות שיניים: להיות עדיין צעיר.
כאב שיניים (מרוץ סוסים): נמנע מלנצח.
להיות עם שן קשה: להיות מאוד חמור, קשה בביקורת.
לנשוך מישהו: לבקר אותו בחריפות.
שיהיו השיניים האחוריות המתרחצות: להיות שיכור; רוצה להקיא.
להיות/לשמור טינה למישהו: להתרעם עליו.
להיות על השיניים: להיות במאמץ יתר, בלחץ; להיות מותש.
לשים מישהו על השיניים: לגרום לו לעבוד קשה.
לא לאבד ביס: לאכול ללא הפרעה, לאכול מהר ובתיאבון טוב.
אכילה עם שיניים גדולות: אכילה בכמויות (גדולות).
אכילה מקצות השיניים: אכילה בכמויות קטנות.
משיכת רעב מהשיניים: האכלה, האכלה.
עקירת שן: מרמה מישהו מכסף על ידי כך שהוא מספר לו סיפור.
ציטוט של הסופר הצרפתי ז'ורז' ברנאנוס (1888-1948): "כשהנוער מתקרר, שאר העולם מקשקש בשיניים".
– הביטוי "מרמור למישהו": התרעמות על מישהו.
אתה צריך לחזור למאה ה-XNUMX כדי למצוא את השימושים הראשונים של הביטוי הזה במקום שבו הוא נאמר דווקא להיות עם שן (שיניים) על (על) מישהו. כאשר, בצורת הביטוי הישנה הזו, החלפנו את האדם בדבר, הכוונה הייתה אז "להיות נלהב", "לחמוד בלהט" או "להיות אובססיבי".
אבל למה שן? כדי להבין את זה, מספיק לדעת שמהמאה הארבע עשרה, המילה שֶׁקַע, באופן פיגורטיבי, הביע תוקפנות או רשעות. אפשר בקלות לדמיין את הסיבה: לא רק שהשן היא סמל גם לקשיות וגם לנשיכה, אלא שהחיה ש"מראה את שיניה" מתנהגת באגרסיביות. לא אמרנו, יתר על כן, לא להראות שיניים "לא להראות תוקפנות"?
באותו עידן, שן חלב היה טינה, איבה ארוכת שנים.