אזהרת המחבר על העקרונות הבסיסיים של צריכה והגנה על פרחים
– לא בגלל שפרח מפואר או בגלל ניחוח עילאי הוא אכיל. אכן, כמה פרחים כן רעיל מאוד ועלול לגרום למוות. אם יש ספק, מומלץ מאוד להימנע.
– הפרחים מכילים אבקה צריכתם (אפילו מבושלת) מומלצת מאוד עבור אנשים עם אלרגיות.
- השתמש רק בפרחים שגידלת בעצמך או קנה פרחים שמזוהים בבירור כאכילים.
– בחר אותם עדיף בבוקר, במזג אוויר יבש כשהטל התאדה או בשקיעה. אם אפשר, בחר אותם בזמן השימוש.
– לאחר שנקטפו הפרחים יש לבדוק שאין נוכחות של חרקים.
– שטפו את הפרחים במים צלולים וקרים להסרת זיהומים שונים, אך בעדינות כדי לא לקמט אותם.
(*) אבקה: אבק עדין מאוד המורכב מגרגרים מיקרוסקופיים המיוצרים ומשוחררים על ידי אפנים צמח. גרגר האבקה, סוכן ההפריה הגברי ברוב הפרחים.
הגנה על פרחים : פרחים ומיני צמחים מסוימים מוגנים ברחבי המטרופולין של צרפת על בסיס רשימה רשמית שהוגדרה על ידי ממשלת צרפת, המפרטת את מיני הצמחים המוגנים במטרופולין צרפת. זה פורסם ב-צו מיום 20 בינואר 1982, שתוקנו שלוש פעמים: בצו מיום 31 באוגוסט 1995, בצו מיום 14 בדצמבר 2006 ובזה מיום 23 במאי 2013. הם מתוקנים גם במדינות רבות באיחוד האירופי. לכן רצוי להתעדכן היטב לפני קטיף או איסוף פרחים.
הערות עריכה :
1) במידת האפשר, כל ערך פרח אכיל נותן את שם המשפחה שאליה הוא שייך, איזו משפחה מקשרת למונח שהוזכר. אחריו מופיע השם הלטיני של הפרח.
2) למונחים בוטניים, ניתן לעיין במילון המונחים של מונחים בוטניים.
מבוא
Une פרח, בין אם פראי או ביתי, הוא ייצור צבעוני, לפעמים ריחני, של מסוימות צמחים (רואים לעתים קרובות עם הגבעול). ליתר דיוק, בבוטניקה, זהו האיבר האופייני לצמחים גבוהים יותר (פנרוגמים) כולל חלקי הגנה וחלקים פוריים. ישנם יותר מ-200 פרחי מאכל, אך רק לכחמישים מהפרחים הללו יש עניין גסטרונומי באמת. ניתן לסווג אותם לשלוש קטגוריות:
– פרחים דקורטיביים ל טעם נטרלי ו - צבעים אטרקטיבי, כאילו אוכמנית.
– הפרחים ב salade עם כמה עלי כותרת הרבה יותר גדול וקצת פָּרִיךעם טעם טרי א Peine פיקנטי.
- פרחים פיקנטי, כמו אלה של כוסברה.
אכילת פרחים אינה המצאה של המטבח החדש. מאז העת העתיקה, דרך ימי הביניים, לציוויליזציות השונות היו פרחים בתפריט. ואכן מצרים, רומאים, יפנים כבר השתמשו בפרחים בגסטרונומיה שלהם.
תמיד השתמשנו בפרחים או במוצרים פרחוניים בתזונה שלנו: ציפורן, זעפרן, ברוקולי, ארטישוק, מי ורדים...
עם זאת, אכילת פרחים איבדה פופולריות עם הופעת הקירור והמגוון הגדול יותר של מזונות זמינים. אבל עכשיו פרחים אכילים חוזרים יותר ויותר למקום שמגיע להם על השולחנות שלנו, עד לפסגות הגבוהות (המאסיביות) של מטבח ו - גַסטרוֹנוֹמִיָה.
הפלטה התרחבה לאחר מכן, במהלך המסעות ובזכות העניין הגובר בצמחים: ביגוניה, שושן יום (נקרא גם שושן יום), פרח שנצרך במשך אלפי שנים בסין - בדיוק כמו החרצית, הוויסטריה או הקמליה או אפילוהיביסקוס סבדריפה מקורה באפריקה שזוכה להצלחה הולכת וגוברת...
רוב פרחי המאכל נפוצים בגנים ובשדות: סיגלית, ורד, נסטורטיום, פרג, חיננית, רקפת, יערה, ציפורן חתול, קמומיל, מימוזה, פרחי שן הארי, תלתן, קישואים, בוראג', שיטה, סמבוק, טיליה... ורבים מהם היו בשימוש בבישול במשך מאות שנים: כמו ריבת שן הארי, לביבות שיטה או פרחי סמבוק, סירופים של סיגלית, פרג או ורדים.
גם פרחי צמחים ארומטיים אכילים, בטעם שונה מהעלים: שמיר, עירית, בזיליקום, אורגנו, רוזמרין, מרווה, טימין, נענע...
חשוב לא להשתמש בפרחים שנקנו מחנות פרחים מכיוון שכולם עברו טיפולים כימיים נגד מחלות וטורפים ולשימורם.
עדיף לגדל אותם בעצמך, בגינה או במרפסת, או לקטוף אותם בשטח הכפרי, במקום רחוק משדות מעובדים או כבישים סואנים, כמו בצד השני של חורש קטן או חורש, כי הוא מהווה מסך טבעי לצמחייה. מול התעוררות (...) של העניין בפרחים אכילים, כמה גנני שוק אורגניים מציעים גם פרחים אכילים, לפיתוח מתכונים או לקישוט מנות.
כדי לשטוף את הפרחים, עליך להשרות אותם במהירות במים, להוציא אותם ולנקז אותם. רוב פרחי המאכל טובים לאכילה גולמית. כך ניתן להוסיף אותם לסלט ירוק (חסה, בטוויה, מסקלון וכו') או לסלט ירקות חיים. בקיץ, ניתן לתת אגרוף לצבע ולטעם לסלטים עם נסטוריות.
אפשר לערבב את הפרחים הקצוצים גם בגבינת עיזים עבה (אידיאלית למריחה) או בגבינת קוטג': והנה רוטב מקורי לירקות חיים, או אפילו בחמאה או מיונז.
את הפרחים אפשר לאכול גם מבושלים. לדוגמה, חבצלות יום מתאימה מאוד לתבשילים מטוגנים במחבת. לקינוח מכינים סופגניות באביב עם פרחי שיטה או סמבוק. לאוהבי המלוחים, סופגניות זמינות עם פרחי עירית, זוקיני או נסטורטיום.
אפשר גם להכין פשטידות מלוחות, על בסיס פרחי נסטורטיום, בוראג' או חבצלות יום.
אפשר להכין מרקים, טריני ירקות, חביתות, עם פרחי עירית, קלנדולה...
חלק מהפרחים מתאימים את עצמם לריבות, כמו פרחי שן הארי, סיגליות או ורדים, שהיו פופולריים כבר בעת העתיקה. הפיסטיל של זעפרן והורד, לעומת זאת, משמשים דווקא כתבלינים. הפרחים משמשים גם לטעם חומץ או שמן.
הקלאסיקות הגדולות: חומץ ורדים או סיגליות, אבל גם עם פרחי עירית, שמן עם פרחי שומר או פרחי אורגנו.
פרחי המאכל נשמרים רק יומיים או שלושה במקרר. אין להקפיא אותם כי זה לא נותן תוצאות טובות במיוחד. לשימור הפרחים כדאי לייבש אותם באוויר, על מגבת תה או קרטון ולאחר מכן לאחסן אותם לאחר ייבוש בצנצנות זכוכית או בשקיות נייר, בצל. לאחר מכן הם ישמשו כל השנה בעוגות, רטבים, קרמים... דרך נוספת לאחסן אותם: לגבש אותם בסוכר כדי להשתמש בהם אחר כך כקישוט לעוגות.
בנוסף להיותם טובים ומעניקים צבעים נאים לתבשילים, פרחים מלאים בסגולות: הם עשירים במינרלים, יסודות קורט, ולצבעוניים שבהם, בנוגדי חמצון.