חבר: nm ו-adj. מִשׁפָּחָה (מילה שמקורה בחבר שפירושה "מי אוכל את לחמו").
איש, ילד שמנהלים איתו יחסים מוכרים וידידותיים: חבר, חבר. חבר לכיתה, חבר לעבודה.
חבר לכיתה, חבר גדוד. הוא חבר טוב וזקן.
החבר הכי טוב שלו.
לצאת עם חברים וחברות, בין חברים.
שלום חברים!
בתור חבר/ים: כמו חבר/ים פשוטים, (פשוטים).
מזלזל: החברים (החברים): אלה שעשויים לנצל הזדמנויות טובות, בעסקים (חברים ורמאים).
בלשון הרע: חבר, מאהב. זה החבר שלה (החבר שלה).
הם חברים טובים מאוד. הם חברים-חברים (חברים-חברים) (עם רעיון של כנות ופשטות).
היו חברים כמו חזירים: חברים מאוד.